Recueil de traités kabbalistiques

F. 1-135v : Commentaire kabbalistique sur la section de בראשית par Joseph ben Shalom Ashkénazi. Incipit : יי קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז העט' אומרת כי תפראת קנאה. Explicit : כענבים במדבר מצאי ישראל F. 135v-138 : David ben Judah he-Ḥasid (1240?-1320?) : אור זרוע (extraits) : f. 135v-136 : סוד האיך היא השבתת חמץ ביום י''ד בניסן. החכמים הראשונים שהיו אנשי אמת היו לוקחין עשר חתיכות לחם f. 136-138 : סוד ההגדה וסוד ארבעה כוסות. שוטפין הכוס ואחר כך מוזגין אותו כי הכוס רומז לעט' ישראל הנקרא כוס של דוד F. 138-141 : David ben Judah he-Ḥasid (1240?-1320?). פרוש האותיות. Explication kabbalistique de l'alphabet. Incipit : ואתה באתי להשכילך ולהודיעך בפירו' האותיות וסודותיהם כל אחד ואחד לפי צורתו... בראשונה אלף היוד העליונה רומז לב''ע שהוא למעלה מן הכל. Explicit : ת' רומז למלכות ... ולגדולה ולגבורה. כך קבלנו בפי אלו כ''ב אותיות על דרך החכמה הסתומה והנעלמה אשר קבלו בעלי העיון על אמתתם איש מפי איש עד אלינו השם יארך השגתינו F. 141-166 : ספר התמונה, livres 1 à 3. Les trois explications de l'alphabet précédées d'une introduction (cf. Hébreu 824, §4, p. 97-100). Incipit : בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר הם הם בגדי כהן לשרת להקריב ולהדביק הנפש למקום מחצבה, la deuxième introduction commence au f. 145 : וזהו פי' התונ' הנעלמה בסודותיה. רגלי עמדה במישור ... נר אלהים נשמת אדם כי נשמתו של אדם נר עולמו כעין דיוקנו חקוקה. Après le deuxième alphabet (f. 154) : ועוד עבע שנים לחקות השמים בארץ והשבת ליי. Explicit : וסי' גן נעול ופסוקיה קי'פ מה F. 166-168 : David ben Judah he-Ḥasid (1240?-1320?), swdwt : f. 166r : F. 166r : סוד. פתח ר' אלעזר אחריו ואמ' כמגדל דוד צוארך וכתיב וירץ עשו לקראתו ויחבקהו, f. 166v : סוד. א' ז''ל כל מי שהוא מהפנים שעמדו על הר סיני, f. 166v-167 : סוד ענין העריות הוא סוד אחד גדול ומופלא עד מאד, f. 167 : שח בין בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו, וסוד הייחוד כך הוא שמייחדין ממטה למעלה, ת''ר כל הברכות פותח בהן בברוך חוץ מברכת הפירות, סוד ברכת המוציא. על הפת מברך המוציא לחם מן הארץ והאיך יעשה ישים עשר אצבעותיו על הפת כדי לרמוד עשר מדרגות. F. 168-257 : [copie sur un exemplaire défectueux de la fin] : un traité kabbalistique dont l'incipt fournit peut être également le titre : תולדות אדם. Incipit : זה ספר תולדות אדם ביום ברא אלוהים אדם על הארץ. Cf. Scholem KS VI, 1929, p. 274. L'ouvrage complet devrait comprendre dix parties. La premiè était divisée en dix chapitres. Le premier de ceux-ci (שער הייחוד) comprenait treize section dont on n'a ici que la première et la quatre feuillets de la seconde. Le texte est interrompu dans le paragraphe intitulé גוון הספירה הג' בינה צפור שמים ונקר' צפורה F. 257-271 : Explications kabbalistiques sur le chapitre IV de la Genèse (mais on y trouve également des notes sur des passages de l'Écclésiaste); ces textes ont été transcrits sur une copie défectueuse. Incipit : ויאמר למך לנשיו... ע''ד הקבלה יאמ' אמ' למך לנשיו עדה וצלה האחת מהן היתה חוה ראשונה. Au f. 271 : אמר המחבר שמתי נפשי ורוחי ונשמתי בעני. Les derniers mots sont : ואם ח''ר ישראל אחד מן אחד בפיהם; après quoi le copiste note : צ''כ מצאתי כל השמות המפורשות מהם שמות הפעלים ומהם שמות המקרים כולם הם בגדרים F. 271v-273 : dissertation kabbalistique sur ls dix paroles créatrices, les dix commandements et les malédictions contenues dans le livre du Deutérome chap. XXVII. Incipit : כל השמות המפורשות מהם שמות הפעלים ומהם שמות המקרים כולם בגדרים בעצם האחדות השוה המתנשא לכל לראש. Explicit : בהיות האדם עם אשתו ועיין ותמצא F. 273-278 : סוד הנחש משפטו ומעשהו. Incipit : וקודם שאכנס בביאורו צריך אני להודיעך עיקרים הגדולים ... כבר הודענוך בני כי מן הבינה ולמעלה אינו מושג ונודע לשום נברא. Explicit : המקום שנכנס בו הנחש ופורץ גדר נשכנו נחש F. 278-279 : un morceau d'exégèse kabbalistique (peut-être en rapport avec le précédent) qui commence par : ואלה תולדות פרץ לפי שהלבנה נפרצת לעיתים והריסותיו אקים et finit : למה זה אתה נופל על פניך et le copiste d'ajouter : ע''כ מצאתי בנוסחא זוLa copie aurait été réalisée en Égypte, selon Georges Vajda, qui note que le filigrane du papier utilisé est proche de Briquet 2547. D'après Briquet, ce motif est emprunté à Likhatschef 3337. Ce manuscrit provient de la collection de Melchisédech Thévenot .Lieu de copie : Égypt